אודות והיסטוריה
יאנוח-ג’ת (בערבית: يانوح-جت) היא מועצה מקומית בגליל המערבי בישראל. נמצא בגובה שבין 430-640 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990. כל תושבי המקום משתייכים לעדה הדרוזית. המועצה המקומית מורכבת משני כפרים – יאנוח, שבו מתגוררים כ-70% מתושבי המועצה, וג’ת.
היסטוריה
יש חוקרים המזהים את העיר המקראית ינוח הגלילית באתר סמוך ליאנוח, שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות. ייתכן כי מהמקום הגיע התנא אבא יוסי בר חנן איש ינוח.
לפי מסורת תושבי המקום, מקור השם ‘יאנוח’ הוא במיקומו על אם הדרך מלבנון למרכז הגליל, ושעוברי דרכים היו נחים בו.
בתוכנית החלוקה משנת 1947 היו הכפרים מיועדים להפוך לחלק מן המדינה הערבית.
במלחמת העצמאות
במהלך מלחמת העצמאות נעשו מאמצים להביא את הדרוזים לנייטרליות לכיוון היהודי. תוכנית של חטיבה שבע לכבוש את יאנוח בסוף יולי 1948 נדחתה וחיילי קאוקג’י נכנסו לכפר, שהיה היחיד מכפרי הדרוזים אליו נכנסו כוחות קאוקג’י.
במסגרת מבצע חירם תפסה פלוגה דרוזית בפיקוד יהודי בחטיבת עודד משלט ביאנוח בליל ה-28 באוקטובר 1948, ללא קרב, לאחר שחיילי קאוקג’י נמלטו מהכפר. לאחר כישלון ההתקפה על תרשיחא, נסוגו שאר כוחות חטיבת עודד לבסיסם מבלי להודיע לפלוגה הדרוזית שמכשיר הקשר שלה היה מקולקל.
בבוקר ה-29 באוקטובר 1948 התעודדו כוחות קאוקג’י מהצלחתם וחדרו שוב לכפר. הם פתחו באש על חיילי הפלוגה הדרוזית שמצאו עצמם לפתע מוקפים מכל צד. לחיילי קאוקג’י הצטרפו גם חלק מתושבי הכפר. התפתח קרב נסיגה קשה שבו נפלו 12 דרוזים מחיילי הפלוגה וכן שני מפקדיה היהודים, יונתן אברמזון, אסף כץ והרופא היהודי של הפלוגה, ד”ר דהן – מורלי סולומון. תוך הנסיגה חודש הקשר האלחוטי עם מטה החטיבה ומיד הופעלו תותחים על הכפר כדי לסייע בנסיגה. הכפר נכבש למחרת ללא קרב עם נסיגת כוחות קאוקג’י מהאזור.
בחקירה טענו ראשי הכפר כי לא יכלו לעשות דבר נגד חיילי קאוקג’י וכי התושבים שהצטרפו אליהם לא היו מתושבי יאנוח אלא פליטים מהכפרים הסמוכים שנכבשו.
הקרב ביאנוח הביא להאשמות מצד יהודים ודרוזים כלפי תושבי יאנוח. משה כרמל מתאר את הקרב הזה בספרו “במערכות צפון” כ”מקרה בגידה מפתיע ומזעזע”. לטענת גורמים בצה”ל, כניסת צה”ל ליאנוח תואמה עם נכבדי הכפר אשר הפרו את הסיכומים איתם. לעומת זאת, אנשי הכפר טוענים שלא היה כל תיאום וכי לא ידעו שבין חיילי צה”ל נמצאים דרוזים.
בסוף 1948 בררו אנשי משרד החינוך האם יש להעניש את תושבי הכפר בדרך של הזנחת הטיפול בהם בעקבות קרב יאנוח.
ביולי 1949 ארגן יעקב ברזני סולחה בין אנשי יאנוח לבין דרוזיי הכרמל שבניהם נהרגו בקרב. כל אחת ממשפחות החללים הדרוזים שנהרגו בקרב קבלה פיצוי של 4,000 לירות שנאסף מהמשפחות ביאנוח-ג’ת שאחד מבניהן השתתף בקרב לצד כוחות צבא ההצלה של קאוקג’י.
משפחות שלושת החללים היהודים שנפלו בקרב זה הודיעו שהן מתנגדות לקבל את הכסף והסכום שהיה מיועד להן הועבר גם הוא למשפחות הדרוזיות.
במדינת ישראל
בשנת 1966 נפרצה דרך אל הכפר, שעד אז הגישה אליו הייתה דרך שבילים, ובשנת 1972 זופת הכביש.
הכפרים יאנוח וג’ת היו בין השנים 1968–1990 חלק מן המועצה האזורית מרכז הגליל.
לאחר פירוקה, הוקמה המועצה המקומית יאנוח-ג’ת. במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה המועצה המקומית יאנוח-ג’ת עם שכנותיה, ג’וליס, אבו סנאן וירכא לרשות מקומית אחת – גיי”א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, ויאנוח-ג’ת חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.
ביאנוח שוכן קברו של סתי שמסה ובג’ת קברו של אבו ערוס, שניהם קדושים של העדה הדרוזית.
אוכלוסייה
- לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים ביאנוח-ג’ת 6,614 תושבים (מקום 205 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).
- האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3%.
- לפי נתוני הלמ”ס נכון לסוף 2017, ליאנוח-ג’ת דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי – אשכול לשנת 2015.
- אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י”ב בשנת ה’תשע”ז (2016-2017) היה 64.6%.
- השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 6,916 ש”ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש”ח).
* המידע לקוח מתוך אתר ויקיפדיה
דבר ראש המועצה
מודי סעד
“ינוח ג’ת סביון שבגליל“
אני רואה בתפקיד ראש המועצה שליחות ציבורית וראש צוות נותני השירות וממני תראו וכן תעשו.
אנו במועצה פועלים לפי תכנית עבודה סדורה, המבוססת על ערכים ביושר, בהגינות, בשוויוניות, במקצועיות, באדיבות ובצניעות בכדי לשרת את כלל התושבים ולתת מענה לאינטרס הציבורי והפרטי.
דלתי ודלתות עובדי המועצה תמיד פתוחות בפניכם, הנכם מוזמנים לפנות אלינו בכל הצעה, הארה או הערה ואנו נהיה לכם לאוזן קשבת ומבטיחים לפעול בכל עת למענכם ולמען היישוב המדהים שלנו.
“זכות הקיום של ראש המועצה, מנהליה ועובדיה לתת שירות לתושביה“
חזון ראש המועצה
- מנהל תקין.
- מיתוג את יאנוח ג’ת תיירותית.
- טיפול בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.
- טיפול בתכנון ובניה כולל תוכנית מתאר ואישור מתחמים.
- העצמה נשית.
- בניית מערך חירום מסודר.